Search
  • Eyal Yaacobi

רכיבת אופניים - פגיעות ומניעה

Updated: May 19


רכיבת אופניים כפעילות ספורטיבית, נופש פנאי היא תחום מתפתח, הן ברחבי העולם והן בישראל, שבה הגידול במספר הרוכבים מגיע ל- 11% בשנה. הערכות שונות מפרטות מספרים שונים. לפי סכר שבוצע ע״י עמותת ירוק מתוך 2000 איש, מהם 370 רוכבי אופניים. נתוני הסקר מצביעים על כך, שכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל רוכבת על אופניים בתדירות כלשהי. כלומר, קרוב למיליון איש עושים שימוש באופניים להנאה, לספורט, ככלי תחבורה ועוד, הערכה היא ש 48% רוכבים רכיבת שטח ו 29% רכיבת כביש.

כחובב אקסטרים ורכיבת אופני שטח בפרט נעסוק הפעם יותר בפגיעות מתחום זה.

כאשר אנו מדברים על פציעות בספורט ככלל אנו צריכים לבצע חלוקה פשוטה לפציעות חבלה (טראומה) ולפציעות שימוש היתר (ללא חבלה).

פציעות הנגרמות משימוש יתר (Overuse), הנובעות מאופי הפעילות החוזרת על עצמה לאורך זמן ממושך. בזמן הרכיבה אנו מדוושים בקצב ממוצע של 90 סיבובים לדקה (סל"ד) ו-5400 סיבובים לשעת רכיבה. פירושן עשרות אלפי חזרות בתנועת המפרקים בפלג הגוף התחתון. ליקוי קטן מבחינת המנח הביומכני של הגוף, בשילוב תנוחת רכיבה לקויה, עלולים לייצר פציעה בכל אחד מהמפרקים המעורבים - ברך, קרסול וירך. בדרך כלל פציעה מעין זו תתבטא בכאבים בזמן הרכיבה ולאחריה, ועשויה להוביל עד לכדי השבתה מוחלטת מפעילות ספורטיבית. גם המנח הסטטי של פלג הגוף העליון יכול להוביל לפציעות שונות - באזור השכמות, הגב התחתון, הצוואר, שורש כף היד ואזורים נוספים. כל אלו נגרמים עקב עייפות השרירים המייצבים את הכתף, השכמה, הגב והצוואר.

התאמת האופניים לרוכבים הוא נושא שמרבה לעלות בשיחות בין רוכבים, בעיקר בשנים האחרונות. זאת משום שהיא מהווה כלי חשוב ומשמעותי במניעת פציעות ובשיפור ביצועים. ישנם הבדלים רבים בין הרוכבים, הבאים לידי ביטוי בהיבט הביומכאני אך גם בסגנון הרכיבה - כביש, שטח, טריאתלון. אי לכך, כאשר מתאימים אופניים לרוכב יש צורך להתייחס לכל רוכב באופן ייחודי.

הנתונים העיקריים הדורשים התיחסות בהתאמת אופניים ותנוחת רכיבה הם :

1. לאוכף תפקיד מרכזי בתנוחת הישיבה של הרוכב, ישנם סוגים רבים כיום של אוכפים עם מבנה שונה אחד מהשני, במקרה זה אין תשובה אחת נכונה אלה התאמה אישית, הקו המנחה את הרוכב בבחירת אוכף חייב להיות רוחב האגן (מצטער במקרה זה הגודל כן קובע), ישנן חנויות אופניים שבהן ניתן למדוד את רוחב האגן, ושם מתאימים אוכף מתאים. ההמלצה היא לקחת אוכף לרכיבת ניסיון.

2. גובה האוכף צריך להיות כזה שזווית הכיפוף בברך בנקודה התחתונה של הפדל (שעה 6) תהיה כ-30 מעלות. גובה נכון של האוכף מונע עומסים על מפרק הברך ועל שרירי השוק והירך האחוריים ולחץ באזור המפשעה.

3. זווית האוכף. האוכף צריך להיות במנח ניטראלי, כלומר אופקי ('מפולס') כדי למנוע לחץ גבוה על הזרועות ושורש כף היד ולפזר את העומס בצורה שווה. הטיית 'אפו' של האוכף מטה מורידה מעט עומס מהגב התחתון, אך מעבירה את העומס אל הידיים והזרועות.

4. גובה הכידון ומרחקו מן האוכף. כידון רחוק ו/או נמוך מדי יגרום ללחץ מוגבר על אזור הצוואר והגב התחתון; כידון גבוה מדי עלול לגרום ללחץ מוגבר על 'עצמות הישיבה' ועל העצב שאחראי לעצבוב המפשעה

כיום ישנם מכונים רבים המצעים שירות התאמה של אופניים לרוכב, ניתן גם להשתמש במדריכים שונים הקיימים ברשת (מרשתת) לביצוע כיוון האופניים עצמאית. הכלל החשוב הוא להקשיב לגוף לבצע שינויים בהתאם

בתחום פציעות החבלה, נושא הקרוב אלי יותר ברמה האישית (לצערי מניסיון אישי) ובעיקר מקצועית, הנושא הרבה יותר פשוט, קיים רק כלל אחד, לא ליפול!!

ישנן מספר מחקרים שבוצעות בנושא החבלות, מחקר אחד שבוצע בCalgery שבקנדה בדק במהלך 14 שנה את האפדימיולוגיה של פציעות האופניים הראה שהפגיעות השכיחות ביותר הן חבלות ראש 67% , פנים26%, גפיים38%, חזה34 ובטן10%, 33% נזקקו לטיפול ניתוחי. חשוב להדגיש מחקר זה בדק את כלל רוכבי האופניים ולא רק רוכבי השטח. מצוין שסיבת הפגיעה הנפוצה מרוכבי הכביש והעיר היא פגיעות מרכב חולף לעומת רוכבי השטח שנפצעו כתוצאה מקפיצה לא מוצלחת, החלקה או טכניקה לקויה.

במה שנחשב ה״מכה״ של רוכבי השטח כיום, אתר Whistler שבקנדה בוצע עבודה לבדיקת סוג הפגיעות באתר במהלך עונת רכיבה, מה שמייצג את סוג הפגיעות בין כלל רוכבי השטח. בעבודה זו הראו ש 74% מכלל הפגיעות היו בגפה עליונה כולל כתף ועצם הבריח לעומת רק 10% בגפה תחתונה. 42% מכלל הפגיעות היו שברים.

בתחום זה השאלה החוזרת היא תמיד מיגון, הרי בחום הישראלי שלנו כל תוספת מיגון משמעותה יותר חם ופחות נוחות. הטכנולוגיה בתחום המגנים וחומרים סופגי אנרגיה מאוד התפתחה בשנים האחרונות. לא קיימת כלל שאלה לגבי קסדה, החשיבות בקסדה היא התאמה שלה לראש וקשירה נכונה. הוויכוח התמידי הוא תמיד האם להשתמש בקסדה סגורה (fullface) או פתוחה. בסגנונות הרכיבה כגון downhill ו all mountain שבהם סכנת חבלת הפנים מנפילה גבוהה יותר כנראה מצדיקה את הוויתור בנוחות ואוורור.

מגני ברכיים ומרפקים בהחלט יכולים למנועה פגיעות מחבלה ישירה אך מעבודות שבוצעו בנושא הראו שמגנים אלו אינם מורידים את הסיכון לשברים אלה רק את הפגיעות ברקמה רכה כלומר פגיעות עור חיצוניות (שפשופים וכו'), דווקא מגני חזה כן הראו את יעילותם במניעת שברי צלעות.

לסיכום תחום רכיבת האופניים הוא לא רק דרך מצוינת לשמירה על כושר גופני אלה גם מהווה לנו הווי חברתי ולעיטים גם מקור לשחרור אדרנלין לאלו מאיתנו שאוהבים גם להשתולל מעט. מי כמוני מכיר את ההרגשה הלא נעימה שלסיים רכיבה בפציעה קשה ולעמוד מול האישה להסביר לה שמעכשיו יש תינוק נוסף בבית לטפל בו וכמה ימים אחר כך תופסת אותך באינטרנט קונה ציוד חדש לאופניים. תיאור זה מוכר לי מלא מעט מטופלים שלי לאורך השנים שנפגעו ברכיבות אופניים.

החשוב הוא ליהנות, לשמור על כללי מיגון ורכיבה נכונה ולזכור שגם כשנפצעים בסוף זה עובר




#changes #medicalpractices #bestpractices


5 views

0515128400

©2020 by ד״ר איל יעקבי. Proudly created with Wix.com